הקורונה הדביקה את העולם, ובכללו את ישראל, בתסמינים של משבר מורכב

משבר הקורונה הוא משבר כלל עולמי רחב היקף ולא פשוט כלל ועיקר, ולא רק בגלל הנזקים הבריאותיים האובייקטיביים שלו, הנמדדים במספר נשאים, חולים ונפטרים. המשבר משקף את המצב המוקצן ביותר של מציאות, בה ההלימה בין הרפואה והכלכלה מגיעה לשיאה. מצד אחד, ישנה המגפה כפי שהתקשורת והמדיה מציגים אותה, במקרים רבים באופן מופרז, שיוצר לחץ בלתי נמנע בקרב האוכלוסייה בישראל. מצד שני, אין עוררין על כך שמדובר באפידמיה כלל עולמית על כל המשתמע מכך. מצד שלישי, יש את הפרשנות שכל אחד ואחת מאיתנו מייחסים לפעולות הממשלה, אשר בפועל אינן מכוונות להבהיל ולזרוע חרדה בקרבנו, אלא להקטין עד כמה שניתן את חשיפת האזרחים לנגיף ואת קצב ההדבקה – על מנת להשיג הגנה מקסימלית.

נקודות רבות עומדות לזכותנו, אך הניהול הרפואי נמצא במאזן החובה

ראשית, חשוב לי לציין ולהדגיש את העובדות החיוביות העומדות לזכותנו, ויחד עם זאת להציג גם את הסייגים המתלווים אליהן. אז כן, בהחלט, יש לנו מערכת בריאות טובה בישראל, עם זאת היא לא בנויה לעמידה במסות קריטיות של חולים, או ליתר דיוק כפי שמסתמן כרגע – של אנשים שחוששים שהם חולים. הרי ברור לכל, שאם תהיה התנפלות יתר על רופאים ומרכזים רפואיים, המערכת תקרוס ותתמוטט.

כמו כן, רוב הצעדים שמשרד הבריאות נוקט בהם הינם נכונים וראויים, אך ישנו מרכיב משמעותי ומשפיע במיוחד שלוקה בחסר – הניהול הרפואי. כרגע, בהעדר מנהיגות רפואית נחרצת, שצריכה להשמיע את הקול השפוי והמרגיע, התחושה היא של תהו ובוהו וחוסר ודאות. מטבע הדברים תחושה זו מובילה חלקים נרחבים בציבור הישראלי אל מחוזות הפאניקה הבלתי נמנעת, ויש לומר – המיותרת.

 

הפאניקה מיותרת כי מי שלא פוחד משפעת לא צריך לפחד מקורונה

ממש כך. למרות שאין ויכוח על כך שהקורונה היא מגפה בממדים כלל עולמיים, ולמרות העובדה המצערת עד מאוד שיש כבר אלפי אנשים בעולם שנפטרו ממנה, עדיין לא מדובר במחלה שאנשים מן הישוב אמורים להיכנס לפאניקה בעקבותיה. הגם שמספר החולים והנפטרים בעולם עולה (למזלנו הטוב, בארץ אנחנו לא סופרים ולו נפטר אחד עד כה, והלוואי שכך נמשיך), הרי שרוב החולים הינם במצב קל, חלקם אף ללא תסמינים. יתרה מזאת, גם חלק ניכר מחולי הקורונה בישראל שמאושפזים בבית חולים, הם במצב שמאפשר את שחרורם הביתה עם הנחיה להתפנות לבית החולים רק במידה ומצבם מחמיר.

ככלל, לא מדובר במחלה קשה, בוודאי לא יותר משפעת ובוודאי לא לאוכלוסיות שאינן בסיכון. לפיכך, מן הראוי לשנות גישה על מנת שלא להכניס את כלל הציבור לתבהלה שגוררת לכשעצמה השלכות קשות – עיינו ערך התנפלות על סופרמרקטים ו/או פנייה לחדר מיון על כל צעד ושיעול. כן ובהחלט צריך להתייחס לקבוצות סיכון כמו קשישים ואנשים עם מחלות רקע שמאופיינים במערכת חיסון פגיעה, ואולי אף לבודד אותם לתקופה מסוימת. כן צריך לספק הנחיות זהירות ולאכוף אותן,  ומעל הכול – כן צריך מנהיגות רפואית, שתדע לנתב את המהלכים להרגעת הציבור הסובל כרגע מרמת חרדה שאינה מחויבת המציאות, ותשכיל להעלות את מפלס האופטימיות הזהירה.

 

לניהול משברים רפואיים מורכבים נדרש "מבוגר אחראי"

מצב המשבר בו אנו נתונים כרגע מדגיש ביתר שאת את החשיבות של פיתוח מנהיגים רפואיים, כאלה שיודעים לשזור יחד גם היבטים רפואיים טהורים וגם היבטים כלכליים. החיבור המהודק של רפואה וכלכלה מתווה את עתיד העולם המערבי ולא רק. לפיכך, משבר הקורונה מבהיר חד משמעית עד כמה לימודי מנהל מערכות בריאות הינם חיוניים, וכמה חשוב שאנו מטפחים את דור המנהיגות הרפואית הבא של ישראל.

 

הסטודנטים בפקולטה למקצועות הבריאות והרפואה כיום הם מנהיגי העתיד של עולם הבריאות בישראל

הולכת ונרקמת ההבנה, שאותם סטודנטים שלומדים כיום לימודי מנהל מערכות בריאות, הם אלה שינהיגו את עולם הבריאות בישראל. ההנהגה הרפואית שלהם תבוא לידי ביטוי בכל הרמות – החל מרצפת הייצור ועד למנהל הרפואי הבכיר כדוגמת מנכ"ל או מנהל מחוז של קופת חולים כזו או אחרת.

אותו מנהל רפואי (בכל רמה שהיא) שחשוף לאנשים המצויים תחת לחץ ומתח, ישכיל ויצליח, לאור הידע שרכש בלימודיו, לשקלל את הפניות בצורה הנכונה, להתוות כל אדם לגורם המתאים ובכך למנוע את קריסת המערכת ואת הנזקים הכלכליים העצומים שעלולים להתרחש כתוצאה מכך. לדוגמה אחת מיני רבות, כשיפנה אליו צעיר בן 25, בריא לחלוטין בדרך כלל, ויתלונן תוך הפגנת חרדה רבה, על קוצר נשימה וכאבים בחזה, אותו מנהל רפואי ידע שהוא אינו זקוק לבדיקת אקו לב או צנתור ואפילו לא לבדיקת דם, אלא להרגעה. בכך הוא עשוי למנוע בדיקות מיותרות, לפנות זמן יקר לרופאים העמוסים, לחסוך הוצאות אדירות למערכת הבריאות, ולמעשה להציל אותה מהתמוטטות.

 

החשיבות והיתרונות של לימודי מנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

משבר הקורונה אינו מותיר ספק לצורך העז בייעול של מערכת הבריאות בישראל, בניהולה המשודרג ובהבראתה באמצעות האנשים המקצועיים והמוכשרים ביותר בתחום.

לימודי מנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הם בעלי חשיבות עצומה לכל התפקידים הניהוליים והארגוניים, בכל הדרגות ובכל רבדי מערכת הבריאות. הלימודים בפקולטה מקנים ידע תיאורטי ומעשי בכל הנושאים וההיבטים הרלוונטיים לתפקידים אלו. מדובר בנקודת זינוק מועדפת לכל המעוניינים להשתלב בתחום מנהל מערכות בריאות בישראל.

התוכנית היחידה מסוגה בארץ משלבת במסגרתה שתי התמחויות מקצועיות לבחירת הסטודנטים – התמחות בניהול במחקר קליני שבוגריה מצטיידים ב-2 תעודות מקצועיות חשובות, וכן התמחות  בגרונטולוגיה יישומית שחשיבותה רבה לנוכח המציאות שלנו, שבה תוחלת החיים עולה מדי שנה ב-3 חודשים. ההתמחויות מקנות לבוגרי המרכז ניסיון מעשי, שמקנה להם יתרון מובהק בשוק העבודה ופותח עבורם דלתות רבות.

אחד היתרונות הבולטים של התוכנית  למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי משתקף בסגל ההוראה האיכותי. הסגל מונה דוקטורים ופרופסורים מהשורה הראשונה בתחומם, עטורי פרסים ומובילים הן באקדמיה והן בפרקטיקה בארץ ובעולם. מדובר בקאדר מרצים ששם בידי הסטודנטים את הכלים שיסייעו להם להתבלט במקצועיותם בתחום.

לצד לימודי התואר הראשונים, המרכז האקדמי מתעתד לפתוח גם מסלול ללימודי תואר שני וגם תוכנית ייחודית לרופאים ולצוותים רפואיים.

 

ובינתיים, הישמרו והיזהרו מהידבקות… גם מקורונה וגם מהפאניקה

בינתיים, ללא ספק, חשוב ביותר שכל אחד ואחת מאיתנו יישמעו להוראות משרד הבריאות ויקפידו על כל הנדרש: לשמור על כל כללי ההיגיינה הנדרשים, לשטוף ידיים במים ובסבון לאחר מגע עם בני אדם או משטחים, לשמור על מרחק במפגש עם אנשים, להימנע מהתקהלויות של למעלה מ-10 איש, לא ללחוץ ידיים, אבל כן, כן לחייך…. כי יש מקום לאופטימיות ואנחנו נמצאים בו.