בהנחיית ד"ר סיגל שהב
בשנת 2020 נפתחו בישראל 305,000 תיקי חקירה פליליים במשטרה. מתוך תיקים אלה כ- 25,100 עמדו לדין פלילי, מתוכם 4,239 הליכים ניהלה הפרקליטות בבתי משפט באותה שנה ורק 2% מהם הסתיימו בזיכוי! היקף זה של העמדה לדין פלילי, ביחד עם שיעור נמוך של זיכוי מוחלט, מעלים שאלות באשר להקפדה על חזקת החפות ולשמירה על זכויות בסיסיות בהליך הפלילי בכלל. בשנה האחרונה הוחזקו בישראל כ- 16,000 כלואים. בית הכלא הוא מוסד טוטאלי, מקום בו הכלוא נתון בידי רשות הכליאה, וכל היבט בחייו נשלט על ידה: השינה, הרחצה, הקשר עם החוץ, קבלת טיפול רפואי, יציאה לחצר, קבלת ארוחות וכיו"ב. האסורים והעצירים מוחזקים בתנאי כליאה קשים: במרבית מתקני הכליאה האסירים חיים בצפיפות קשה, בהעדר אור יום, ללא אוורור ובתנאים סניטאריים קשים. הביקורת השיפוטית על תנאי החזקתם היא מצומצמת, נגישות האסירים לבתי-המשפט מוגבלת, ובהיעדר עניין ציבורי, פוליטי ותקשורתי ביחס לקבוצה זאת – קולה אינו נשמע. למעשה, אוכלוסיית האסירים בישראל סובלת מהדרה חברתית מובנית, ומתקשה לקדם את ענייניה.
בנוסף, הרשעת חף מפשע היא העוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לפרט. מחקרים חדשים מלמדים שלא מדובר במאורע נדיר כפי שרבים טועים לחשוב. הגורמים להרשעת חפים מפשע מגוונים: החל מתפיסה מוטעית של אשמת החשוד; דרך חקירת משטרה המתמקדת בחשוד ובגביית הודאה; ועד למתן משקל מופרז להודאת חשודים ונאשמים, עדות ראייה וראיות לא-מדעיות המוצגות כראיות מדעיות. כל אלה, ביחד עם תפיסה מוטעית של מושג הספק הסביר, הופכים את ההרשעה של חפים מפשע לסכנה ממשית. אולם, בשל חוסר מודעות לנושא לא ננקטו עד עתה אמצעי הזהירות הדרושים להקטנת הסכנה ולמניעת הרשעה של חפים מפשע. בעוד שבעולם קיימים "פרויקטי חפות" כבר שנים רבות, שחלקם הביאו לזיכויים של מאות אסירים שריצו מאסרים ממושכים, ישראל נותרה מאחור. בקליניקה זו מצטרף המרכז האקדמי למאמצים הקיימים בישראל לחולל "מהפכת חפות".
על רקע זה, הקליניקה פועלת להבטחת זכויותיהם של חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים בעת יישום הסמכויות הנרחבות אשר בידי רשויות אכיפת החוק בעניינם. הקליניקה עוסקת גם בהגנה על הזכות לחפות ומסייעת לאסירים שעומדים על חפותם להגיש בקשות למשפטים חוזרים.
בכל מקרה של הפרת זכויות של אסירים או עצורים, אנא פנו לטלפון 03-6000800 שלוחה 196, או לפקס: 03-6000872, וציינו: לידי עוה"ד סיגל שהב.
פעילויות
שחרור מוקדם של אסירים קטינים
הצעת חוק העונשין – תיקון פרק עבירות ההמתה
נייר עמדה בנושא זכויות אסירים ותנאי כליאתם
חיסיון חומר תחקיר שב"ס
תזכיר חוק הקמת מאגר טביעות קול והשימוש בהן כאמצעי זיהוי
תקן הכליאה בבתי הסוהר 2015
הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), התשע"ו- 2015 ("חוק המישוש")
זכויות עצורים לקשר טלפוני
תיעוד חקירות
זכות גישה של אסירים לערכאות
נייר עמדה בעניין הצעה לתיקון חוק האזנת סתר
נייר עמדה בנושא הצעת חוק לתיקון חוק שחרור על תנאי – הכחשת ביצוע העבירה לא תהווה שיקול לצורך שיקום האסיר ושחרורו.
התקנת מערכת הטלפונים החדשה – שחף – בבתי הסוהר פוגעת בזכויות האסירים
החלטת בית המשפט מיום 24.12.2014
מאמר דעה בעיתון הארץ – עו"ד סיגל שהב 17.3.2015
זכותם של אסירים להליכה יומית בחצר
בעקבות פניית הקליניקה שב"ס יחל לפרסם הוראות שעה לאסירים באתר האינטרנט
הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל
השתתפות הקליניקה בדיוני ועדת חוקה בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011
עתירה שניה נגד הפרטת ההוסטלים לשיקום אסירים כתבה בגלובס I כתבה בדה מרקר
המפגש של אסיר עם סנגורו הינו בגדר זכות יסוד שאין להתנותה
עתירה נגד הפרטת הוסטלים לשיקום אסירים
אחריות השב"ס להתאבדויות במתקני כליאה
דוגמאות לפעילותה של הקליניקה:
מאבק נגד הפרטת הוסטלים לשיקום אסירים:
הקליניקה פועלת נגד כוונת הממשלה להעביר את הרשות לשיקום האסיר למשרד הרווחה, לקראת הפרטתה והעברת השירות לידיים פרטיות.
תחילה פעלה להוצאת הסעיפים, המאפשרים להעביר את הרשות למשרד הרווחה – לקראת הפרטתה, מחוק ההסדרים. הסדנה פנתה במכתב לוועדת הפנים של הכנסת, בבקשה לשלב בחקיקה הוראה האוסרת על הפרטתה של הרשות, לאור תפקידה המיוחד של טיפול באסירים, ולאור פסיקתו של בית המשפט העליון נגד הפרטת בתי סוהר.
במסגרת הפעילות המתוארת, הקליניקה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי נגד הפרטתם של הוסטלים לשיקום אסירים. השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים הוציא צו ביניים לעיכוב הליכי המכרז עד לקבלת החלטה בעתירה. בעקבות הגשת העתירה, המדינה הודיעה על ביטול הליכי המכרז, ובית המשפט פסק, כי המדינה תשלם לסדנה הוצאות משפט.
למרות דברים אלה, באוגוסט 2013 המדינה שבה ופרסמה מכרזים להפרטת הוסטלים לשיקום אסירים. לאחר שפניות הסדנה לא נענו, עתרנו לבית המשפט בשנית, וכן ביקשנו צו שמורה על הקפאת הליכי המכרז. נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין, הוציא צו ארעי, המקפיא את כל ההליכים במכרז. ימים ספורים לאחר מכן, הודיע משרד הרווחה על ביטול המכרז.
שמירה על זכויות אסירים:
– ביום 18/4/13 הגישה הסדנה לזכויות אסירים ועצורים עתירה כנגד שירות בתי הסוהר וחברת בינת תקשורת בעניין הפעלת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות במערכת הטלפוניה החדשה בשב"ס לאסירים, המאפשרות בין השאר, פעולות ניטור, האזנה, הקלטה ותיעוד של שיחות אסירים, זיהוי ביומטרי-קולי של אסירים, הגבלת שיחות והגבלת יעדי שיחה של אסירים, הגבלת משך שיחה של אסירים, השמעת הודעות מערכת למקבל השיחה מאסיר בדבר ביצועה של שיחה ממתקן כליאה, גישה לנתוני שיחות אסירים וניתוחן וגביית תשלומי יתר מאסירים השוהים בבתי הסוהר בישראל (להלן: "פרוייקט שחף").
עתירה זו הוגשה לאחר שבחודש יוני 2013 ובעקבות פניית הסדנה לזכויות אסירים ועצורים התקיים בוועדה לפניות הציבור בכנסת ישראל דיון בעניין פרוייקט שחף נודע לראשונה כי במועד כלשהו במהלך שנת 2011 חתם השב"ס על חוזה לתקופה של 10 שנים עם חב' בינת תקשורת להקמה, תפעול ותחזוקת מערכת שירותי הטלפון בגבייה למחוזקים במשמרות חוקית. מהדיון התברר, כי לא מדובר בהפעלת מערכת טלפוניה סטנדרטית, כפי שקיימת כיום ומופעלת בידי חברת בזק אלא במערכת שהתווספו לה יכולות מודיעין משוכללות שאין להן אח ורע במתקני כליאה אחרים בעולם ושתכליתם מניעת פשיעה מתוך כותלי בית הסוהר החוצה. כמו כן הסתבר, כי המערכת בכללותה תמומן בידי האסירים ותעבור כולה לידי בעלות השב"ס בתום חוזה ההתקשרות.
העתירה נכתבה בידי עוה"ד רחלה אראל, שעמדה בראש הקליניקה, עוה"ד אפי מיכאלי ועוה"ד הילה עובד-גבאי ועוה"ד עמרי כברי ממשרד כבירי-נבו- קידר אשר ייצגו במשותף בבג"צ.
– הקליניקה הצטרפה לעתירת אסיר, שהוגשה בבית המשפט המחוזי (מרכז), בשמו של אסיר, שנכבל בידיו וברגליו כעונש משמעתי. בעתירה נטען, כי לשב"ס אין סמכות להטיל עונש משמעתי כאמור. בעקבות הדיון, השב"ס התיר את הכבלים.
– בעקבות תצפיות בעתירות אסירים, שערכו הסטודנטים של הקליניקה בין השנים 2008 – 2009, הקליניקה הגישה דוח, שכולל מסקנות והמלצות, לוועדה לבדיקת עתירות אסירים, שמינתה נשיאת בית המשפט העליון.
– במשך ששה שבועות, אסיר נכלא ב"תא יבש", בו אין מים זורמים. גישתו לשירותים הוגבלה. כליאתו נעשתה להגנתו, ולא כעונש על מעשיו. בעקבות פנייתה של הקליניקה, הוא הועבר למתקן כליאה, ובו תנאימחייה משופרים.
– הקליניקה, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם, פנו לשר לבטחון פנים ולנציב שירות בתי הסוהר, בדרישה לקבוע בתקנות שטח מחיה מינימאלי לאסיר. בעקבות פנייתנו, הותקנו לראשונה תקנות, הקובעות שטח מחייה מינימאלי לאסיר.
– בזכות פעילותה של הקליניקה, אסירים זכו לטיפול הרפואי, לו הם היו זקוקים.
– הקליניקה סייעה לאסירים, ששוחררו ממאסר ממושך, למצוא קורת גג, על-ידי פנייה לרשויות המוסמכות.
