תקצירי קורסים תואר שני ללא משפטנים:
קורסים שנה א':
דיני חוזים
פרופ' אורי בן-אוליאל
החוזה הוא אמצעי רב-חשיבות להסדרת יחסים בין פרטים בחברה. בקורס זה ייבחנו באופן מקיף דיני החוזים בישראל. נושאים נבחרים שיידונו בקורס הם בין היתר: יצירת החוזה, פגמים בכריתת החוזה, חוזה לטובת אדם שלישי, חוזה על תנאי, הפרת חוזה, סיכול החוזה, אכיפת חוזה, ביטול חוזה, פיצויים בשל הפרת חוזה. הקורס יתבסס, בין השאר, על ניתוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, והפסיקה בישראל בתחום דיני החוזים. הקורס אף יכלול דיון ביקורתי על הדין המצוי, תוך בחינת שיקולי מדיניות רלוונטיים.
תורת המשפט
פרופ' אבישלום וסטרייך
הקורס "מבוא לתורת המשפט" עוסק בשאלות הנוגעות לאופיו ולטיבו של המשפט כמוסד חברתי וכמערכת נורמטיבית. הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון דן בשאלה מהו החוק ומהי מערכת המשפט. במסגרת זאת נבחן מגוון הסברים למושג החוק ולמוסד המשפט, ונעמוד על מקור כוחו וסמכותו. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם החוק והמוסר הם שתי מערכות נורמטיביות נפרדות, או שהגדרת המושג חוק דורשת התייחסות למוסר ותלויה בהתייחסות שכזו. החלק השני עוסק במטרות המשפט וביישומו. במסגרת זאת נבחן עמדות שונות בשאלה מהן מטרות המשפט (המשפט כמערכת מוסרית, גישות תועלתניות, גישות ביקורתיות), וכן נעסוק בגישות פרשניות שונות ביחס למשפט (כדוגמת פרשנות תכליתית ופרשנות פורמליסטית) ובהצדקה הפרשנית והמשפטית הניתנת להן. בסיומו של החלק השני נעסוק במפגש המעשי בין המשפט לבין המוסר ופילוסופיה פוליטית. בין הסוגיות שנבחן במסגרת מפגש זה: צדק, חירות ואכיפת מוסר, סובלנות ופלורליזם.
משפט ציבורי
פרופ' עידו פורת
הקורס מיועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים בהבנת המשפט הציבורי של ישראל עם דגש על המשפט החוקתי. המשפט החוקתי הוא בין ענפי המשפט המרתקים ביותר. הוא כורך בחובו שאלות כלליות ומופשטות, כגון מהות זכויות האדם, וגבולות בית המשפט בדמוקרטיה, יחד עם סוגיות ספציפיות ומעשיות, כגון סרבנות מצפון, הסדרת פרסומות, הליכי בחירות, מכירת בשר חזיר, ועוד רבות אחרות. למשפט החוקתי בישראל היסטוריה ייחודית ושנויה במחלוקת בעיקר סביב הוויכוח על עצם קיומה של חוקה. המשפט החוקתי הוא גם תחום משפט "תקשורתי" במיוחד, ופסיקות בית המשפט מופיעות תדיר בכותרות העיתונים ובמדורי האקטואליה.
הקורס מורכב מארבע חטיבות עיקריות: עקרונות יסוד, מעמדם הנורמטיבי של חוקי היסוד, החוקה המוסדית (פסיקה הנוגעת לפעולת הכנסת והממשלה) וזכויות האדם. בסוף הקורס יוכלו התלמידים לזהות סוגיות חוקתיות, לנתח אותן, להבין את השיקולים של בית המשפט בבואו להכריע בהן, ולמקם אותן בהקשר ההיסטורי של התפתחות המשפט החוקתי. כמו כן, יכירו התלמידים את הגישות העיקריות לזכויות, את תפקידו של בית המשפט העליון, ואת המתחים העיקריים בתוך המשפט החוקתי הישראלי.
משפט בינלאומי פומבי
ד"ר תמר מגידו
המשפט הבינלאומי נוכח בכל היבט בחיינו בתוך המדינה ומחוצה לה, החל מסחר ותעופה בינלאומיים וכלה באיכות האוויר שאנו נושמים. בקורס זה נתוודע ליסודות המשפט הבינלאומי, נכיר את מקורות הדין ואת השחקנים העיקריים, נסקור את גופי הדינים העיקריים במשפט הבינלאומי ונדון בו באופן ביקורתי תוך קריאה בספרות האקדמית המהווה חלק משמעותי בפיתוחו וקידומו. בין היתר, נעסוק בקורס בריבונות, אמנות בינלאומיות ומשפט בינלאומי מנהגי, נדון באחריות מדינות לעוולות בינלאומיות, בזכויות אדם, דיני השימוש בכוח והמשפט ההומניטרי, דיני כיבוש, משפט בינלאומי פלילי ומשפט בינלאומי כלכלי ועוד. נדון בממשקים שבין המשפט הבינלאומי הפומבי לבין המשפט המדינתי, במידת מרכזיותם של ארגונים בינלאומיים ובתפקידם של אנשים בפיתוח ויישום המשפט הבינלאומי. כן נכיר גישות ביקורתיות למשפט הבינלאומי ונבחן כיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היומיום. הקורס נערך בשני חלקים: מבוא למשפט בינלאומי א': שיעור פרונטלי-סינכרוני המתקיים באמצעות zoom או בכיתה, לכשיתאפשר. מבוא למשפט בינלאומי ב': שיעור א-סינכרוני המשלב הרצאות מוקלטות עם מספר מצומצם של מפגשי דיון סינכרוניים. שני חלקי הקורס הם בלתי-נפרדים זה ומזה, ולא ניתן להשלים האחד ללא השני.
בית המשפט בראי החברה
פרופ' עידו פורת
כמשפטנים ומשפטניות לרוב נקודת המבט שלנו על בתי המשפט היא "פנימית" – כלומר, מתוך הפרקטיקה ובמסגרת הכללים של השיטה. בקורס זה נקודת המבט שלנו על בתי המשפט תהיה "חיצונית" או "סוציולוגית" – כלומר, כמי שמתסכלים מבחוץ על החברה הישראלית ועל בית המשפט הפועל בתוכה. אנו נבחן את המשפט כיצור חברתי וכאחד מן המוסדות המרכיבים את החברה הישראלית. כמו כל מוסדר חברתי אחר, גם את בית המשפט ניתן לראות כגוף שיש לו רצונות, צרכים ואינטרסים, והוא מגיב למוסדות האחרים, מושפע מתהליכים היסטוריים וחברתיים וגם משפיע עליהם. גם שופטים כאינדיבידואלים מושפעים מהרקע האישי, חברתי והפוליטי שלהם, ומתפקדים בתוך בית המשפט באופן שניתן לבחון בעיניים סוציולוגיות. לבסוף, המבט על בית המשפט בראי החברה הוא גם המבט על הצורה שבה החברה תופסת את הבית המשפט – בין בסקרי דעת קהל, ובין כפי שבית המשפט משתקף במדיה, בספרות, בשירה ובקולנוע. נושאים אלו יהיו במרכז הקורס.
הליכים חלופיים – השופט הפלילי כפותר בעיות חברתיות
ד"ר שגיא אשכנזי
במהלך העשור האחרון של המאה ה – 20 התפתחו מנגנונים חלופיים להליך הפלילי המסורתי המציעים תפיסות חדשות של צדק. מנגנונים אלה מבוססים על ההכרה בחשיבות שיקומם של נאשמים ובהגנה על זכויות חוקתיות של חשודים, נאשמים ונחקרים וכן על שלטון החוק, הן כתכליות עצמאיות והן כמטרות אשר הגשמתן תביא להבטחת שלומה של החברה ולהפחתת רצידיביזם. הקורס יציג תיאוריות שונות הנוגעות לתפקידו החדש של השופט הפלילי, בתוכן תיאוריות המבססות את בתי המשפט פותרי הבעיות, דוגמת "הגישה התרפויטית למשפט", "גישת הצדק המאחה" ו"הפרגמטיזם המשפטי". כמו כן, במסגרת הקורס יילמדו יסודותיה של גישת "המשפט המקיף" המציבה במרכז ההליך הפלילי את תכלית מקסומה של הרווחה האנושית. הקורס יציג את האפשרות ליצור גשר המחבר בין ההליכים הפליליים החלופיים לבין בתי המשפט הפליליים המסורתיים, באמצעות החומרים הטובים המרכיבים את בתי המשפט פותרי הבעיות תוך מבט מפוכח על החסרונות הגלומים בבתי משפט אלה. במסגרת הקורס תידון האפשרות לבנות גשר זה באמצעות כלי הביקורת השיפוטית "השגרתית והרגילה", המצוי בארגז התרופות השיפוטי, באופן אשר יאפשר לשופטים המסורתיים להפעילו במסגרת מודל של דמוקרטיה נסיינית, על מנת להביא לאכיפתה של חקיקה קיימת העוסקת בשיקום ובמתן שירותים ציבוריים וכן באמצעות פיתוחן של זכויות חוקתיות.
המשפט הפלילי: הבטים חברתיים ופוליטיים
ד"ר איתי בלאס
המשפט הפלילי מושפע מהאקלים החברתי והפוליטי של החברה בה הוא פועל, ומשפיע עליו. מטרת הקורס היא להבין את יחסי הגומלין הללו. בקורס נבחן כיצד שאלות של זהות, תרבות, מעמד כלכלי ויוקרה ארגונית מעצבים את המשפט הפלילי ואת מוסדותיו. נכיר גישות הרואות במשפט הפלילי תוצר של הסכמה חברתית על המותר והאסור, לעומת גישות הרואות בו תוצר של יחסי כח או דיכוי של אוכלוסיות מוחלשות. לאור גישות אלה, נבחן באופן ביקורתי כיצד מוגדרות העבירות, כיצד מעוצבים כללי הדיון המשפטי, וכיצד מעוצבת הענישה תוך שימוש בדוגמאות מחוק העונשין, מהפסיקה ומהתרבות הפופולרית.
משפט פלילי, הגירה ואזרחות
ד"ר רותם רוזנברג רובינס
בעשורים האחרונים גברה מאוד מעורבותו של המשפט הפלילי בהסדרת הגירה גלובלית ועמה מעורבותו בהסדרת מעמדם החוקי של מהגרים. כלים מתחום המשפט הפלילי, כגון מעצר וחלופות מעצר, משמשים באופן תדיר לצורך פיקוח על אוכלוסיות של מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט, ואילו מעמדם של מהגרים רבים נגזר מהשאלה האם עברו עבירה פלילית ומהמידה שבה הם נתפסים על ידי המדינה כשומרי חוק. לצד זאת, משפיע המשפט הפלילי גם על מעמדם של אזרחי המדינה, תוך שקבוצות מסוימות הסובלות מחיכוך מוגבר עם מערכת אכיפת החוק חוות בשל כך שחיקה במעמדן האזרחי.
הקורס יעסוק בממשקים שבין המשפט הפלילי לבין הגירה ואזרחות, מזווית השוואתית. נכיר את תופעת ה-“crimmigration”, קרי, הנטייה לטפל במהגרים באמצעות שילוב בין כלים מהתחום הפלילי לבין כלים מתחום ההגירה, ונבחן את השפעותיה בישראל ובעולם. בין היתר, נבחן תופעה זו כחלק מתהליך רחב יותר של הגלובליזציה של המשפט הפלילי ויצירתן של רשתות אכיפה גלובליות. כן נדון בתיאוריות העוסקות בהשפעתו של המשפט הפלילי על אי-שוויון אזרחי ובתרומתו לריבוד אזרחי, קרי, ליצירת מגוון סטטוסים של מעמד אזרחי חלקי או מותנה.
דיני הוצאה לפועל
פרופ' פבלו לרנר
העדר תשלום חובות ובעיית חדלות פירעון היא בעיה נפוצה בחברה . שני מנגנונים אשר אמורים להתמודד עם הבעיות האלה הן הוצאה לפועל ופשיטת רגל. הקורס יעסוק בעיקר בעקרונות החולשים על דיני ההוצאה לפועל, תוך השוואה ביניהם לבין דיני פשיטת רגל.
נדון בין היתר במעמדו וסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, הדרכים לפתיחת תיק הוצאה לפועל ובדרכי אכיפה שונים. נלמד על סוגים שונים של עיקולים, הגנות על רכוש החייב ,הגבלות מוטלות על חייבים סרבנים, פגיעה בפרטיותו של החייב ובמסלולים השונים לביצוע פסק דין
(מסלול מקוצר ומסלול מזונות). חלק של השיעורים יעסקו בהוצאה לפועל של משכון או משכנתא (לרבות הגנות מיוחדות על החייב אשר מליח לשם את ההלוואה) וביצוע שרטות.
סוגית ההפטר תזכה להתייחסות מיוחדת עקב חשיבותו החברתית. נושא זה, כמו גם סוגיות אחרות תיבדקנה גם לאור העקרונות של הרפורמה בדיני חדלות פירעון כפי שמקבל ביטוי בחוק חדלות פירעון 2018.
הקורס יתמקד במשפט הישראלי תוך התייחסות לפתרונות אחרים המצויים בשיטות משפט שונות.
דיני תאגידים
פרופ' יעד רותם
התאגיד הוא תופעה נורמטיבית שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, ומהווה מסגרת לניהול פעילויות מסוגים שונים, בעיקר כלכלית. קורס בסיסי זה, שעניינו הדינים המְ מַ שְ טֵ רִ ים את הפעילות האנושית באמצעות תאגידים, מתמקד בעיקר בחברות בע"מ. מטרת הקורס היא להכיר מונחי יסוד )כגון: מניות, אגרות-חוב, חברה פרטית, חברה ציבורית, בעלי מניות, אסיפה כללית, דירקטוריון( וכן לעמוד בהרחבה על הבעיות המאפיינות חברות פרטיות וציבוריות, בעיקר בהקשר הישראלי. הקורס מורכב מהרצאות ובחינת סיום. התלמידים נדרשים להיות נוכחים בכל ההרצאות, ולהתכונן אליהן מראש.
דת, מדינה ומשפט
פרופ' גילה שטופלר
אופי היחסים בין הדת למדינה היא אחת הסוגיות השנויות במחלוקת ביותר בחברה הישראלית. בקורס נדון ביחסי דת ומדינה הן בהיבט התאורטי והן בהיבט המעשי. נדון בסוגיות כגון: הסיבות בשלן נושא היחסים בין דת למדינה הוא כה טעון, המודלים השונים של יחסי דת ומדינה הקיימים במדינות ליברליות דמוקרטיות וקווי השוני והדמיון בינם לבין המודל הישראלי, זכויות האדם השונות המושפעות מהיחס בין דת למדינה ובכללן חופש הדת והמצפון, החופש מדת, שוויון, שמירה על זהות פרטית וקבוצתית (רב תרבותיות). הדיון יערך תוך התייחסות לסוגיות פרטניות הנוגעות למעמד הדת בישראל כגון דיני הנישואין והגירושין, השפעת מעמד הדת על זכויות נשים, גיור, מעמד הזרמים השונים ביהדות והעדות הלא יהודיות, חקיקה דתית, מעמד החינוך הדתי, המקומות הקדושים וגיוס בחורי ישיבות.
מוסר ועסקים
ד"ר רונית דוניץ קיידר
מקובל לחשוב על העולם העסקי כעל עולם המתנהל עפ"י פרקטיקות של תחרות חופשית, מתוך שאיפה להפיק את מירב התועלת הכלכלית. שאלות של רגולציה מוסרית ואחריות חברתית, לעומת זאת, נתפשות בשיח הציבורי כמוטלות על מדינות, ממשלות וגופים ציבוריים מטעמן. ואולם, בשנים האחרונות, עם העלייה בכוחם הכלכלי והפוליטי של תאגידי הענק הרב-לאומיים, החלה להישמע הקריאה להחיל כללים אתיים וחברתיים גם על תאגידים אלה.
הקורס יבחן תפישות חדשות המבקשות להטיל אחריות חברתית ונורמות אתיות על תאגידים, מתוך הבנה כי על חברות הענק להתחשב בהשפעות העמוקות של פעילותם על החברה בכללותה. בין אלה ניתן למנות את הקריאה למחויבות של תאגידים רב-לאומיים להגנה על זכויות אדם ולשמירה על הסביבה, את התביעה מחברות לעמוד בקריטריונים החברתיים של שמירה על זכויות עובדים ועל גישה לאנשים עם מוגבלויות, ועוד. הדיון בתפישות אלה ייעשה מתוך מבט רחב על השאלות הפילוסופיות והאתיות העולות מהן, תוך דיון בסוגיות של היקף האחריות החברתית הראוי לחברות פרטיות, מקור הסמכות של רגולציה כזו (הסדרה עצמית מול הסדרה בינלאומית מחייבת), שאלות של אכיפה, של היקפן ועומקן של חובות תם-לב הלב וההגינות בעסקים, של מקומה מעמדה ואופייה של הפילנתרופיה בהקשר רחב זה, ועוד.
פירוקים והבראות
פרופ' יעד רותם
כאשר חברה בע"מ נקלעת לקשיים פיננסיים, המדינה – באמצעות בית-המשפט – עשויה להתערב בתהליך התדרדרותה של החברה, וזאת על-מנת לנהל הליך להפעלת החברה ולשיקומה הכלכלי או לפירוקה. בית-המשפט המנהל את ההליך מפעיל הליך המכונה לעתים "הקפאת הליכים" במסגרת זו סמכויות מרחיקות-לכת, אף שטרם הובהרו לאישורן המטרות הכלכליות והחברתיות שאליהן על בית-המשפט לשאוף. כך למשל, האם מותר להעדיף את טובת עובדי החברה המבוגרים, שקריסת החברה תקפח את מקור פרנסתם, על טובת הנושים? מטרת הקורס, המיועד לתלמידים המתעניינים במשפט מסחרי, היא להציג את עקרונות המחשבה המשפטית המאפיינים את התחום של פירוק ושיקום חברות, ולערוך דיון בבעיות המלוות הליכים אלו, אשר תכופות מייצרים עימות משפטי מרתק בין צדדים שעובר לקריסת החברה היו "רח וקים" זה מזה. במסגרת הקורס יידונו שאלות שהתעוררו לאחרונה במשפט הישראלי אגב קריסתן של חברות ישראליות שונות, וכן הרפורמה המקיפה שנערכה בתחום במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 .
יסודות הקרימינולוגיה
ד"ר אירית בלאס
הקרימינולוגיה עוסקת בחקר העבריינות. קרימינולוגים שואלים: מה נחשב ל'עבירה' בחברות שונות ולאורך ההיסטוריה? מהם הגורמים האישיותיים והסביבתיים המביאים אדם לעבריינות? כיצד, והאם בכלל, יש להענישו? האם המוסדות המופקדים על ענישה ואכיפה- כמו בתי הכלא והמשטרה- מצליחים לממש את תכליתם? הקורס יחולק לשני חלקים. בחלק הראשון נכיר את התיאוריות הבסיסיות בקרימינולוגיה, ונבחן את התשובות שהן מציעות לשאלות אלו. בחלק השני נעסוק בהרחבה במספר סוגיות ליבה כגון כליאה והביקורת עליה, נשים ופשיעה, וויקטמולוגיה (חקר הקרבנות). נעסוק גם באופן בו התרבות הפופולרית והתקשורת מציגות פשיעה ופושעים, ובהשפעתן על מדיניות הפשיעה ואופן הטיפול בה.
דיני עונשין
ד"ר סיגל שהב
הקורס עוסק בהיבטים תיאורטיים ובדוקטרינות של המשפט הפלילי תוך התמקדות במושג האחריות הפלילית. הוא מתמקד בעקרי האחריות הפלילית: המעשה הפלילי, המחשבה הפלילית, עקרון המזיגה, הרצייה והקשר הסיבתי; הסייגים לאחריות הפלילית וההגנות השונות; כמו כן , הקורס דן בתהליכים במשפט הפלילי כמו הרחבת מושג האחריות הפלילית: שותפות לדבר עבירה, קשר, אחריות שילוחית ואחריות תאגידים, וכן בהיבטים של הענישה.
סוגיות נבחרות במשפט הפלילי ישראלי
ד"ר רתם רוזנברג רובינס
במסגרת הקורס ייחשפו הסטודנטים למספר תופעות מרכזיות המאפיינות כיום את המשפט הפלילי בישראל, תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין המתרחש בישראל לבין תופעות דומות המתרחשות בעולם. בין היתר, נדון בגלובליזציה של המשפט הפלילי ובהשלכותיה על ההליך הפלילי בישראל, במעורבותו הגוברת של המשפט הפלילי בהסדרת הגירה ואזרחות, בלגליזציה ודה-קרמינליזציה של שימוש בסמים ובגישות חדשות לענישה, שיקום ופיקוח על עבריינים. הקורס יחולק למספר נושאי ליבה וישולבו בהם הרצאות אורח וקטעים מסרטים וסדרות דוקומנטאריות.
קורסים שנה ב':
דיני ניירות ערך
מרצים: ד"ר דב סולומון ועו"ד ליאב וינבאום
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים ידע והבנה של "כללי המשחק" בשוק ההון והיכרות עיונית ומעשית עם דיני ניירות ערך. במהלך הקורס נציג את מבנה שוק ההון, מאפייניו, חשיבותו לכלכלה המודרנית ודרכי הפיקוח על פעילותו. עיקר הקורס יעסוק ברגולציה החלה על תאגידים המציעים ניירות ערך לציבור. רגולציה זו נועדה, בין היתר, לספק מידע למשקיעים על מנת שאלו יוכלו לקבל החלטות השקעה מושכלות. חשיבות מידע זה נובעת בעיקר מפערי המידע המהותיים הקיימים בין התאגידים המציעים ניירות ערך לציבור המשקיעים. בנוסף, יעסוק הקורס ברגולציה החלה על המשקיעים הסוחרים בניירות ערך.
בראשית הקורס יובאו מונחי הבסיס ועקרונות היסוד של דיני ניירות הערך ושוק ההון בישראל. בין היתר ילמדו המונחים/מושגים: מניה, אגרת חוב, קרן נאמנות, הצעה לציבור, הנפקה, תשקיף וכו'. נלמד על הרציונאליים לקיומו של שוק הון ונעמוד על התפר בין דיני ניירות ערך לדיני חברות.
כן יאופיין שוק ההון הישראלי על ייחודו אל מול שוקי הון אחרים, יערך מיפוי של השחקנים בשוק ההון, וכן הקשרים ויחסי הכוחות ביניהם, לרבות החברות הנסחרות, המשקיעים, הרגולטור-רשות ניירות ערך, שומרי הסף וזירת המסחר-הבורסה לניירות ערך.
במסגרת הקורס נדון באופן הצעת ניירות ערך לציבור, בהיקף חובת הגילוי של תאגיד מדווח, מהות הגילוי הנדרש, אופן הגילוי (בשוק הראשוני ובשוק המשני), תפקיד הרגולטור-רשות ניירות ערך ומסלולי האכיפה השונים (פלילי, אזרחי ומנהלי).
החלק האחרון של הקורס יוקדש לדיון בסוגיות מתקדמות בדיני ניירות ערך, כגון זכויות הצבעה של בעלי מניות ואיגוח (securitization). הדיון בסוגיות אלה יערך בפרספקטיבה השוואתית לשיטות המשפט השונות שמסדירות את הפעילות של השחקנים בשווקים הפיננסיים המובילים בעולם.
במידת האפשר ובמגבלות הזמן, יובא וינותח בפני הסטודנטים אירוע אקטואלי הקשור בנושאים הנלמדים בקורס כאשר במסגרת זו יחשפו הסטודנטים לכתבי בית הדין והפסיקה המתהווה.
ביחס לכל נושא תובא החקיקה והפסיקה הרלבנטית. הסטודנטים מתבקשים לעמוד במטלות הקריאה כפי שיימסרו במהלך השיעורים וכן בהודעות שיימסרו באתר הקורס. האחריות על מעקב אחר הוראות הקריאה באתר הקורס מוטלת על הסטודנטים.
היבטים כלכליים של דיני משפחה
פרופ' אבישלום וסטרייך
המשפחה היא המוסד החברתי החשוב ביותר. היא נקודת המפגש בין היחיד לבין החברה ובין הדת למדינה, מעצבת את זהותו של הפרט ואת דמותה של החברה ומאפשרת את המשכיותו של הפרט והמשכיותה של החברה. מֵמַד מרכזי וחשוב ביותר במשפחה הוא הממד הכלכלי: המשפחה מתאפיינת ביחסים כלכליים בין חברי המשפחה לבין עצמם ובינם לבין החברה בכללה, ולא נפריז אם נאמר כי לקבוצות רבות בחברה הישראלית, הפעילות הכלכלית העיקרית מתנקזת במידה כזו או אחרת למשפחה.
הקורס: "היבטים כלכליים של דיני המשפחה" מבקש להעמיק בהיבטים הכלכליים הנוגעים למשפחה. את הקורס נפתח במבוא קצר על דיני המשפחה בישראל, ולאחר מכן נעסוק במגוון נושאים הנוגעים לרכוש ויחסי ממון. בין השאר, נעמיק בתיאוריות הנוגעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וביישומן במשפט הישראלי, בתפיסות החברתיות והמשפטיות שבבסיס דיני המזונות בין בני זוג והילדים, בהיבטים כלכליים הנוגעים למפגש בין הדין הדתי לדין האזרחי, ובראשם הכתובה ותפקידה בעולם המודרני, ובהשפעת דיני הירושה על המערכת הכלכלית המשפחתית (בעיקר בשאלת היחס בין דיני הירושה ליחסי הממון הנובעים מקשר הזוגיות).
בסיומו של הקורס, הסטודנטים יכירו את הנושאים הכלכליים המרכזיים שדיני המשפחה מעוררים, ויעמדו על המטרות החברתיות והתפיסות השונות הקיימות במשפט הישראלי בנושאים אלו. בכך, הקורס יעניק לסטודנטים כלים להעמקה בדיני המשפחה בכלל ובהיבטים כלכליים במשפחה בפרט, כמו גם להתמודדות עם מקרים מורכבים, העולים מהמפגש בין המשפחה והחברה בישראל.
טעויות בעדות ראייה וזיכרונות מוטים
ד"ר אלישבע בן ארצי
הקורס מתמקד בתחום הפסיכולוגיה המשפטית ויעסוק בתהליכים מנטליים – קוגניטיביים ורגשיים – המשפיעים על תהליכי תפיסה, זכירה ושיפוט. נתמקד בגורמים המעצימים זיכרונות מוטעים בכלל וטעויות בעדות ראייה בפרט ובכלים בהם ניתן להעריך את מידת הדיוק של הזיכרונות והעדויות. נעסוק בתהליכים של אשליות תפיסתיות, הטיות קוגניטיביות שונות, תהליכים של זיהוי פנים, השפעת מידע חדש על זיכרונות לגבי אירועי עבר, השפעת חרדה על רמת הזיכרון, וגורמים אישיותיים והקשריים המשפיעים על הדיוק בזיכרונות מוטעים ובעדות ראיה (כמו הטיות מין וגיל). לא פחות חשוב, נבחן את הדרכים שבהן אנשי מקצוע מהתחום המשפטי עשויים להעריך את המידה שבה זיכרונות ועדויות עלולות להיות מוטעות כמו למשל מידת האוטומטיות בזכירה (לעומת השתהות ובחינת חלופות), מהירות השליפה וכד'.
רפואה ומשפט
ד"ר אייל כהן
הכרת הממשק העיקרי בין מערכת המשפט למערכת הרפואה המסורתית והאלטרנטיבית. בקורס זה נלמד להכיר את עיקרי החקיקה ועקרונות יסוד של הפסיקה הישראלית הרלבנטיים ביחס לחובות המשפטיות, העונשיות (על פי חוק העונשין), המשמעתיות והאתיות שחב הרופא והצוות הרפואי כלפי המטופל והחולה במוסד הרפואי הפרטי או הציבורי. נלמד מהי רשלנות רפואית ורכיביה. נלמד מהי סודיות רפואית ונכיר את הדין, החקיקה והפסיקה הרלבנטיים ביחס לזכויות יסוד של המטופל לכבוד ולרווחה, לשלמות על גופו, לרבות על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכויות אדם באמנות בינ"ל, הגנה על מטופלים חסרי ישע מפני התעמרות והתעללות ושמירה על שלמות גופם ופרטיותם בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. בקורס זה נבחן מהי כשרות משפטית ובאילו מקרים יש צורך בהסכמה מדעת של החולה ומהם מצבי החירום שאינם דורשים זאת . הסטודנטים יערכו היכרות ראשונית עם מערכת המשפט והרפואה ויישומה בפרקטיקה במערכת בתי המשפט.
