תואר שני בניהול M.A עם התמחות בניהול ארגוני שירות

מבוא לניהול ארגוני שירות

פרופ' חיים גזיאל

קורס מבוא זה מציג ומנתח נושאים מרכזיים בניהול ארגוני שירות, זאת מתוך מטרה להבין מאפיינים סגוליים של ארגוני שירות מנקודת ראות של מבנים, ותהליכים המשפיעים על התנהגות מנהלים ועובדים בארגוני שירות. כמו כן, יבקש הקורס לבחון תהליכים הקשורים לצרכים של הלקוחות, ותפישתם את איכות השירות.

תמחור, תיקצוב ובקרה בארגוני שירות

ד"ר רימונה פלס

מטרות הקורס:

מטרת הקורס היא להעניק למנהלים כלים אמיתיים לקבלת החלטות במסגרת הפעילות הארגונית. הקורס משלב בין כלים אפקטיביים מעשיים לקבלת החלטות ובין מושגים תמחירים, תקצוביים וניהוליים של ניתוח אסטרטגי, שרשרת ערך ויתרון תחרותי. נעשה שימוש במידע פיננסי ואיכותי לצורך קבלת החלטות ניהוליות.

יעדי הקורס הם להעניק למנהלים כלים המאפשרים השוואת מדיניות וחלופות אסטרטגיות בעת קבלת החלטות. יעשה שימוש בכלים מסורתיים כגון העמסת עלויות עקיפות, ניתוח נקודת איזון ותקצוב וכן במודלים חדשים של תמחיר מבוסס פעילויות, ניהול בדיוק בזמן וגיליון ציונים מאוזן.

ההשתלבות בעולם העסקים הגלובלי כרוכה בשיפור מתמיד, עדכון תהליכים, חשיבה ביקורתית  והעצמת עובדים, מטרת הקורס היא לספק כלים שיאפשרו זאת.

תוצאות הקורס:

1. לחשוף את הסטודנט לתחום התמחור, התקצוב והבקרה, לטרמינולוגיה המקובלת בו, לתיאוריות ולמודלים העיקריים.
2. להעניק למנהלי העתיד כלים וידע  שיאפשרו לקבל החלטות פיננסיות ניהוליות תוך התחשבות במשאבים שעומדים לרשותם ובסביבה העסקית-תחרותית בה הם פועלים.
3. לערוך תכנון תקציבי ובקרה  בסביבה דינמית ומשתנה.

פרקטיקום אפקטיביות ארגוני שירות

פרופ' חיים גזיאל

1. מטרות הפרקטיקום:

• הפרקטיקום נועד לאפשר לסטודנטים לחוות התנסות בהערכת האפקטיביות של ארגוני שירות.
• הפרקטיקום נועד לאפשר לסטודנטים ליישם יידע תיאורטי הנלמד במסגרת לימודי ההתמחות בארגוני שירות על סוגיהם: ציבוריים ועסקיים.

2. בחירת מקום הפרקטיקום:

• מנחה הפרקטיקום יסייע וימליץ בבחירת מקום ההתנסות בהתאם לתפקידיהם של הסטודנטים ובהתאם לרצונם להתמחות במסגרת ארגון מסוים.
• הסטודנטים רשאים לבחור במקום עבודתם כמקום התנסות בכפוף לאישור המנחה.
• האחריות על מציאת מקום הפרקטיקום מוטלת על הסטודנטים.

3. מבנה הפרקטיקום:

• מספר חברי הצוות- העבודה במסגרת הפרקטיקום תתבצע בצוותים בני שניים או שלושה

סטודנטים. במקרים חריגים  מאד יתבצעו גם פרויקטים על ידי סטודנט בודד.

• תפקיד ראש הצוות-בכל צוות ימונה אחראי צוות ולו מספר תפקידים:

1. ליצור קשר עם מנהל הארגון בו יתבצע הפרקטיקום ולקבוע עבור קבוצתו יום לפגישת    היכרות משותפת. פעולה זו יש לסיים עד תום השבוע השלישי בו נלמד הפרקטיקום.
2. ראש הצוות יהיה אחראי על מעקב עבודת הצוות, על התקדמות הפרויקט לפי שלבים

ודיווח למנחה על התקלות.

• משך עבודת הפרקטיקום- עבודת הפרקטיקום תתבצע לאורך סמסטר שלם מועד הגשתה יקבע על ידי מנחה הפרקטיקום בלבד.
• אופי השיעורים- במהלך שיעורי הפרקטיקום יציגו הסטודנטים מקרים ודילמות העולות במהלך עבודתם בארגוני שירות שבחרו. ואלה ידונו בשיעור.
• מלבד הפגישות השבועיות שיתקיימו בכיתה נדרשים חברי הצוותים להיות בקשר עם מנחה הן בפגישות אישיות והן דרך הדואר האלקטרוני.
• הכנה ראשונית. חשוב כי הסטודנטים טרם כניסתם לארגון בו בחרו עליהם להכיר את החזון של הארגון, יעדיו, מחלקותיו, ערכי הארגון נהלי העבודה, לקוחותיו, הספקים שלו, להכיר את תרשים המבנה הארגוני. מידע זה ניתן לאסוף דרך האינטרנט.

שיווק ופיתוח שירותים

מטרות הקורס:

1. לספק לסטודנטים לתואר שני, כלים ויכולת ניהולית מתקדמת בתחום השיווק של שירותים.
2. לפתח את הכישורים הנחוצים לשם הצגת וניתוח האספקטים הייחודיים הקשורים לשיווק בענפי השירותים.
3. במהלך הקורס יחשפו הסטודנטים לתיאוריות ומודלים המייחדים את השיווק בתחום השירותים.

תיאור תמציתי של הקורס:

במציאות העסקית של ימינו, שבה עוצמת התחרות הולכת וגוברת, נושא השירות  הוא מרכזי וחיוני להצלחה עסקית אסטרטגית. השגת היתרון האסטרטגי, מובילה להתפתחות המודעות הצרכנית, ובעקבותיה לפיתוח שיטות וכלים המאפשרים  הענקת שירות יעיל ללקוח.

הקורס ידון בנושאים כמו: מרכיבי השירות, איכות השירות, שביעות רצון, מחקרי שוק  בשירותים, פילוח ומיצוב שירותים, שיקום השירות, פיתוח שירותים חדשים, תמהיל  השיווק בשירותים.

מדיניות ציבורית: עיצוב, יישום והערכה

פרופ' חיים גזיאל

הקורס מדיניות ציבורית יתמקד בהענקת כלים להבנת תהליך עיצוב המדיניות יישומה והערכתה. בקורס יושם דגש על גיבוש המדיניות הציבורית בפועל בתחומי חברה וכלכלה תוך התבססות על מודלים תיאורטיים וגישות נורמטיביות. כמו כן, הקורס יבחן את יחסי העוצמה בין מקבלי ההחלטות לבין קבוצות האינטרס השונות, את ההקשרים הפוליטיים המשפיעים על עיצוב המדיניות,ואת הגורמים לשינוי וליציבות במדיניות להמחשה יינתנו דוגמאות מתחומי הבריאות, החינוך והכלכלה.

מטרות הקורס:

1.לבחון את הקשר בין המשתנים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים לבין עיצובה ויישומה של מדיניות ציבורית.

2. לבחון את הדילמות והאילוצים הקשורים בעיצוב המדיניות הציבורית במאה ה-21.

ניהול משאבי אנוש בארגוני שירות

ד"ר יפית רפאל

מטרת הקורס הינה ללמוד תיאוריות ועקרונות בניהול משאבי אנוש, להבין תהליכים ולספק כלים אפקטיביים בתחום משאבי האנוש בארגונים. בקורס נדון בנושאי תכנון משאבי אנוש באמצעות פיתוח קריירה, תמיכת אסטרטגית משאבי אנוש באסטרטגיה הכללית של הארגון, מדיניות שכר, שכר, תגמולים וביצועים, ביצועי עובדים והערכת עובדים, תוכניות הדרכה לעובדים ולמנהלים וגיוס ומיון עובדים.

כל הנושאים בקורס ידונו לאור מגמות חדשות בשוק העבודה (גלובליזציה, טכנולוגיה, אי וודאות וכו') והשלכותיהן על ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש.

הלימוד יהיה בשיטת הרצאות פרונטליות תוך דיון מעמיק וניתוחי אירוע.

ניהול יזמות עסקית וחברתית בארגוני שירות

ד"ר שייקה מרום

תאור הקורס:

הקורס דן בניהול מיזמים חברתיים-עסקיים בארגוני שרות או ארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים). ארגונים כאלה מכוונים לקדם מטרות חברתיות באמצעות כלים מעולם היזמות והעסקים, מתוך כוונה לייצר מקורות הכנסה לארגון. בעוד שבעבר אלכ"רים נשענו על תקציבי רווחה של המדינה ותרומות פילנתרופיות, הרי שלנוכח צימצום במקורות מימון אלו הם פונים לפעול במתכונת עסקית. מקורות ההכנסה בגופים אלו אינו נועד לשם רווח קפיטליסטי, אלא כמקור תקציבי בכדי להזין את קידום המטרות החברתיות.

הקורס יציג את המסגרות המושגית הקשורה ביזמות חברתית-עסקית, התפתחותה, מודלים של פעולה, היבטי רגולציה, והיבטים הקשורים בייזום, פיתוח וניהול של ארגוני יזמות חברתית-עסקית.

מטרת הקורס:

הקורס מתמקד בנושאים הבאים:

• א. הכרת תופעת היזמות החברתית-עסקית, התפתחותה, והמסגרת המושגית שלה
• ב. הכרה והבנת מודלים שונים של יזמות חברתית-עסקית
• ג. היתרונות והחסרונות של יזמות חברתית-עסקית, במודלים שונים
• ד. היבטים חברתיים-לאומיים, רגולציה, מיסוי וסוגיות משפטיות
• ה. תהליכי ייזום של מיזמים חברתיים-עסקיים
• ו. היבטי ניהול וארגון ביזמות חברתית-עסקית בארגוני שרות

אחריות חברתית בארגוני שירות

ד"ר דיוויד שוורץ

תיאור הקורס:

עלייתן של החברות הבינלאומיות, תהליכי הגלובליזציה, ומצד שני המודעות למגזר השלישי ההתנדבותי ולארגוני השירות יצר את תחום האחריות התאגידית, האחריות החברתית. אחריות חברתית – תאגידית (CSR – Corporate Social Responsibility) הינה תחום עסקי אשר משקלל בין ההשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות של העסק/התאגיד ואת מערכות היחסים שלו עם כלל מחזיקי העניין בעלי המניות והאורגנים המרכזיים בתאגיד. אחריות תאגידית היא מסגרת מושגית הכורכת בתוכה שורה של מושגים מקבילים ומשיקים, כגון: אזרחות תאגידית, קיימות תאגידית, ניהול מחזיקי עניין, ניהול סביבתי, אתיקה עסקית, מעורבות חברתית ופילנתרופיה תאגידית. המושג "אחריות חברתית תאגידית" קשור לעיתים למונחים נוספים כמו אחריות תאגידית, אזרחות תאגידית, יזמות חברתית, קיימות, פיתוח בר-קיימא, דיווח עסקי-כלכלי, חברתי וסביבתי של ארגונים(TBL- Triple Bottom Line) , אתיקה עסקית וממשל תאגידי.

מטרות הקורס:

1. הכרת המושגים אחריות חברתית, אחריות תאגידית ארגוני שירות.
2. בחינת יחסי הגומלין בין אחריות חברתית לארגוני שרות.
3. יישום התיאוריות בארגונים, חברות ציבוריות ופרטיות ומלכ"רים.
4. הסטודנטים יחקרו היתרונות והחסרונות באסטרטגיות של אחריות חברתית וארגוני השירות.

ניהול ארגונים שלא למטרות רווח

ד"ר דיוויד שוורץ

מטרות הקורס:

הבנה והכרה של ניהול המדיניות הציבורית כלפי ארגונים ללא-כוונת-רווח תוך התמקדות במקרה הישראלי. הקורס יתייחס למושג היסוד של מדיניות ציבורית, הליכי עיצובה ותהליכים שינויה במבט אל המגזר השלישי והתהליכים העוברים על מגזר זה בשנים האחרונות בעולם ובמיוחד בארץ. הלימוד יבוסס רובו ככולו על מקרים מהמציאות ומקרים מבוססי אירועי אמת.

נושאי הקורס:

א. מושגי יסוד במדיניות ציבורית וגישות המנתחות תהליכים של קביעת ושינוי מדיניות.

ב. ה גישות התיאורטיות המרכזיות בהבנת היחסים בין המגזר השלישי לממשלה.

ג. סביבת המדיניות בה פועל המגזר השלישי בישראל – רקע ותהליכים.

ד. תהליכי שינוי במדיניות הממשל בישראל כלפי המגזר השלישי בשנים האחרונות.

דוגמאות  אליהן נתייחס:

• הקמת ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא פעילות ארגונים ישראליים הנוטלים חלק בדה
  לגיטימציה של צה״ל – יחסי המדינה והמגזר השלישי, הפיקוח הפרלמנטרי
• העמותות ויחסיהן עם התמיכות הממשלתיות
• תרומתן של חברות תרופות לעמותות – אתיקה, משפט ומדיניות ציבורית
• מיזם יניב – פילנתרופיה והשפעתה על מדיניות ציבורית